פתרו את החידה השבועית ואולי תזכו
באוהל ענק של קולמן ובפרסים נוספים!

בהצלחה!

אוהל בן רגע משפחתי ל-6 | קולמן Coleman

‏רמקול נייד | Bose Soundlink Micro

חידה מספר 3

ד' אב תשע"ט | 5.8.19

הזוכים בחידה
יצחק צוקרמן (ישיבת תורת עציון במרכז שפירא)
יוסף כהן

חידה מספר 2

כ"ו תמוז תשע"ט | 29.7.19

הזוכים בחידה
מעיין קרה (אולפנת בני עקיבא נריה)
גלעד שרוט

חידה מספר 1

י"ט תמוז תשע"ט | 22.7.19

הזוכים בחידה
אייל אסף (ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל)
רעות מילגרום

עיצוב ופיתוח:

מרכז ישיבות ואולפנות בנ"ע

מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

אפשרויות לפתרון חידה מספר 3

  1. הדוגמא לחיקוי לא היה "בית יעקב החרדי" אלא ישיבת כפר הרא"ה לבנים. הצורך במוסד זהה המותאם לבנות הביא להקמת האולפנא בכפר פינס.

  2. אולפנת כפר פינס היא "אם האולפנות", דהיינו ראשונה מסוגה, לכן לא ייתכן שבמכתב התבקש הרב ששר להקים "בית אולפנא נוסף".

  3. אולפנת רמת קרניאל נקראת על כך על שם שלום קרניאל ולא שלמה קרניאל הי"ד. שלום קרניאל השתייך ל"קבוצת אברהם" של "הפועל המזרחי" בכפר פינס. הוא נהרג בזמן ליווי שיירה שהותקפה בדרכה לכפר עציון בתש"ח.

  4. שם רעייתו של הרב ששר הוא רחל ולא חנה, היא היתה חלק מהצוות החינוכי אשר הקים את האולפנא.

  5. בקשת ההקמה לא נשלחה מאת הרבנים נריה וצוקרמן (שדחפו להקמתה) אלא מאת מתיתיהו רוטנברג שכיהן באותו הזמן כמזכ"ל בני עקיבא.

השאירו פרטים וקבלו רמז לחידה!

השאירו פרטים ורמז לפתרון החידה יישלח אליכם בקרוב.

פתרתם? מעולה!

אפשרויות לפתרון חידה מספר 2

  1. מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא לא התקיים ב-1948 אלא נרשם רק ב-1961 כדי להבדיל את תנועת הנוער מהישיבות והאולפנות.

  2. הישיבה במירון לא הוקמה "יש מאין" אלא חודשה לאחר שנאלצה להתפנות ממירון בשל סכנות פרעות תרפ"ט.

  3. בישיבה במירון לא נלמדו מלאכות חולין בעת הזו, אלא דווקא מקצועות הקשורות בקודש כמו שחיטה.

  4. הלימודים התקיימו דווקא בלשון הקודש, עברית, ולא ביידיש כמנהג היישוב הישן.

  5. ראש הישיבה, הרב משה ברגמן זצ"ל, לא רק שנולד בירושלים וכלל לא הגיע מליטא, אלא החזיק בתפיסת עולם חסידית.

  6. לא נעשו מאמצים לגייס בני תורה מישיבות קיימות וודאי שלא עילויים, אלא להיפך, נעשה מאמץ דווקא לגייס מכלל רחבי הציבור היהודי בישראל ובפרט עולים שחלקם לא זכה לקבל עד אז חינוך תורני.

אפשרויות לפתרון החידה

א. ההקדשה – בדף המבוא נכתבה הקדשה מהרב יהודה לייב מיימון מא' אלול תרצ"ט, המקדיש את הספרים וסכום כסף לישיבה העתידה לקום, בתקווה שהלימוד והתפילות ישברו את הגזרות על האסון שמבקשים הנאצים להמיט על יהודי פולין.

אלא שמלחמת העולם השניה והגזירות על יהודי פולין בידי הנאצים החלו רק בי"ז אלול (1.9.1939) עם פלישתה של גרמניה לפולין ולרב מימון, כמו ליתר יהודי פולין, לא היתה שום דרך לדעת על כך באותה העת. הרב מימון אכן הקדיש סכום לתרומה עבור הישיבה המתהווה אך הדבר התרחש שבועיים לאחר פרוץ המלחמה.

ב. מערכת השעות – במערכת השעות של התלמידים הופיעו גם שיעורי היסטוריה של עם ישראל, מולדת ומתמטיקה. אלא שלימודי חול בישיבה החלו רק כעשור מאוחר יותר.

ג. חתימת הרב – על הגמרא הופיעה חתימת הרב "משה צבי נריה" אולם הוא עברת את שמו רק בשנים מאוחרות יותר, שמו המקורי דאז היה (הרב) משה צבי מנקין. בנוסף, לא סביר שהוסיף את התואר "רב" לחתימתו.

ד. הבול –  הבול הנראה בסרטון הוא מסדרת "דאר עברי" שהונפקה בשנת 1948, מיד לאחר ההכרזה על מדינת ישראל 8 שנים מאוחר להתרחשויות בסרטון.  בנוסף, החותמת על הבול נעדרת.